עיבדיס ינואר 2006
עיבדיס
ביום 15.01.06 ערך בה"ד 1 תרגיל לאחד מגדודי חניכיו. לתרגול עקרונות תורת ההתקפה נבחר שטח מוצבי עיבדיס שממזרח לנגבה.
בסיכום התרגיל שותפו ותיקים מחטיבת גבעתי 1948 שלחמה באזור ושמשו כמפקדי היחידה שכבשה את מוצבי משלט זה. להלן חלק מדברי נחמן ניר שכיהן כקצין המבצעים של גדוד 53 וחודש אח"כ כמג"ד 53.
משלט עיבדיס הווה ציון דרך במלחמת העצמאות, תאור מהלך הלחימה בעיבדיס מחייב לסקור בקצרה את השתלשלות האירועים כפי שהתרחשו מאז פלישת הגיסות המצרים.
נתוני המודיעין שלנו היו מוגבלים למדי. לא היו בידנו מספיק נתונים על עוצמת הכוחות הפולשים ועל מגמות פעולותיהם. לימים התברר שכח הפלישה מנה 4 חטיבות סדירות בתוספת גדודי מילואים, יחידות הובלה, יחידות שריון, גונדות תותחים, יחידות הנדסה וכן כוח אווירי ניכר.
ב- 15.05 עם שחר חצו המצרים את הגבול ונעו במהירות צפונה. ציר החוף כולו מגבול מצריים ועד העיר יבנה עבר למעשה באזורים מאוכלסים בישובים ערביים פרט לשלושה מכשולים של ישובים עבריים: קבוץ נירים, כפר דרום וקיבוץ יד מרדכי אותם ניסו המצרים לסלק. התקפותיהם על נירים וכפר דרום נכשלו והם פסחו עליהם, בערבו של אותו יום הגיעו הכוחות המצריים לרפיח ולעזה שם שהו להתארגנות עד יום ה 19 ב 5. ביום זה התקדמו המצרים ותקפו את יד מרדכי שלוחמיה עמדו במערכה 4 יממות וביום 24.05 פינו את המשק ללא אבדות.
המצרים נפרשו עתה בשלושה צירים: כוח משני שנע מעוג'ה אל חפיר (ניצנה) לבאר שבע ועד לחברון. כוח משמעותי נפרש בציר מג'דל - בית גוברין והביא לניתוק הנגב מהדרום וכוח עיקרי המשיך צפונה לעבר תל אביב אך נעצר באשדוד לפני גשר הכביש על נחל לכיש אותו פוצצה יחידה קטנה מגדוד 53 כמה ימים לפני כן.
שלב זה של הלחימה, שהוגדר לימים כשלב הבלימה, השרה בתוכנו מצב רוח קשה שכן ספגנו לא מעט כישלונות.
יד מרדכי פונתה, ניצנים במערב וגזר במזרח לחמו נואשות אך נפלו בידי האויב.
גבעה 69 נכבשה, גבעה 113 נתפשה ע"י האויב, התקפת כוחותינו על אשדוד נכשלה, התקפותינו על משטרת עיראק סואידן נכשלו ואילו נגבה ספגה התקפה מצרית כבדה שהטילה הרס רב במשק אך נהדפה בגבורה.
בראשית חודש יוני כפה האו"ם על הכוחות הלוחמים לקיים הפוגה בקרבות. לקראת כניסת ההפוגה לתוקפה השלימו כוחותינו טהור מספר כפרים. בציר אשקלון באר טוביה היו בידינו הסאופירים, מחנה ג'וליס והכפר ג'וליס נכבשו על ידי כוחותינו.
במזרח נכבשו הכפרים ג'וסיר, יסור ותל אל צפי ובמערב הכפרים בית דראס, בטאני ע'רבי, יבנה, קוביבה וזרנוגה.
בשעות הבוקר של ה- 11ביוני נכנסה ההפוגה לתוקפה ונמשכה עד השביעי ביולי.
חטיבת גבעתי הכריזה על מבצע "אנ-פאר" (אנטי - פארוק) שפתח את קרבות עשרת הימים ונערכה לחדש את הלחימה בבוקר ה - 8 אלא שהמצרים הפתיעו אותנו ותקפו בלילה שבין ה- 7/8 את מוצב בית דראס בו החזיקה פלוגה שלנו. התקפתם נכשלה ובבוקר שלמחרתו נספרו בשטח עשרות חללים סודניים מהפלוגה התוקפת, נפל בידינו שלל של נשק ונשבה על ידנו המיג'ר ששימש כמפקד הכוח התוקף ואשר מהמסמכים שהיו עליו למדנו הרבה על מערך הכוח המצרי וחימושו.
בקיבוץ נגבה המבודדת הייתה מוצבת פלוגה מגדוד 53 שכונתה לימים "חולדות נגבה". כלקח מהתקפת המצרים על המשק ב 2/6 נהג הכוח להוציא מפעם לפעם סיורים לבדיקת השטחים שממזרח ומדרום לישוב. ביום שקדם להתקפה המצרית על בית דראס יצא מנגבה מ"מ עם יחידה של מחלקה מוגברת ונע לעבר הכפר עיבדיס שלעתים נראתה סביבו תנועה של תושבים מקומיים. במהלך התנועה לעבר הכפר נראה לאנשי הסיור כי השטח נקי מכוח כל שהוא אולם כששינו כיוון צפונה נפתחה עליהם לפתע אש עזה. משהתברר להם שהרכס נתפס על ידי המצרים מיהרו לסגת אך מאחר שהכיוון לנגבה היה חסום באש האויב נסוג הכוח לבסיס הגדוד בבאר טוביה, דווח למטה על ההיתקלות וחזר למחרת בבוקר לפלוגה בנגבה.
בשעות אחר הצהרים הגיע לנגבה נציג מטה הגדוד ובידו פקודה לפלוגה להערך ולצאת בלילה לתקוף את המצרים בעיבדיס וכן מסר כי בד בבד עם התקפת עיבדיס תתקוף יחידה אחרת של החטיבה את הכפר עיראק סואידן ויחידה מחטיבת הנגב את משטרת עיראק סואידן. שעת "ש" זהה נקבעה לשלושת הכוחות. ההתקפה על המשטרה נכשלה ועקב כך נסוג גם הכוח שכבש את הכפר, שעת ה "ש" נדחתה איפוא גם לתוקפי עיבדיס. באחור ניכר פרץ הכוח והסתער על רכס הגבעות, חלק מהמצרים נסוג ונמלט לעבר הכפר ואילו חלקם נאחז במחפורות ובתעלות. חולדות נגבה לחמו בתעוזה בקרב פנים אל פנים והצליחו להיאחז במשלט.
עם הנץ השחר נדהמו הבחורים לראות את היקף הציוד שהותירו המצרים למרגלות המוצב מספר רב של משאיות טעונת תחמושת, כמה נושאי ברן שריוניות, מכונית קשר משוכללת תותח שדה 25 ליטראות שני תותחים בני 6 ליטראות רובים אנטי טנקיים מספר טנדרים ארבעה אופנועים ועוד ועוד. אך בטרם התאוששו נתברר שנותרו עוד מצרים במחפורות ובין בתי הכפר שהתעקשו והמשיכו בלחימה. בעוד הבחורים עוסקים בהתכתשות הגיחו מטוסי אויב שהטילו פצצות וצלפו לעבר כל מה שנע באזור ותוך כדי כך נחתה עליהם הפגזת תותחים כבדה. מותשים המשיכו הבחורים בשארית כוחותיהם בלחימה וציפו לתגבורת.
אחר הצהרים הגיעה יחידה מגדוד 54 שהצטרפה להגנת המשלט ובשעות הערב אחרי לחימה רצופה משך 24 שעות שוחררו סוף סוף כובשי המשלט והוחלפו ע"י אנשי גדוד 54.
התקפות הנגד של המצרים נמשכו ביתר עוז למחרת הוחלפו אנשי 54 ביחידה מגדוד 52 שספג את המאמץ המרוכז ביותר של המצרים. למעלה משלוש יממות נמשכה עמידת הגבורה של לוחמי החטיבה בעיבדיס 27 מלוחמינו הקריבו נפשם על הסיסמה שרווחה בין הלוחמים "מעיבדיס אין נסיגה".
ביום השלישי ללחימה ביקרו במשלט ישראל גלילי שכיהן כסגן שר הביטו ויגאל ידין קצין המבצעים במטכ"ל. את התרשמותו הגדיר גלילי במשפט הבא: "השורות אצלכם מדולדלות אך הרוח ממלאה את הפרצים".
אשר יש לי לומר לחניכים המתאמנים כאן היום הוא כי אם כי עדיין עוטרים זרי תהילה ללוחמי תש"ח הרי אתם ללא ספק חיילים טובים מאתנו ובעצם אין לנו מה ללמדכם בתורת הלחימה ותחבולות הקרב.
יש לכם מפקדים מעולים ומדריכים מצוינים המכירים על בורים את אמצעי הלחימה ונוהלי הקרב המתקדמים של היום ואין ספק שזאת יצליחו הם להנחיל לכם כראוי .
אנו אנשי תש"ח נראה כתרומה משמעותית אם נצליח להוריש לכם את רוח הנכונות וההקרבה אליה נתכוון סגן שר הביטחון בסיכום ביקורו.
יישר כוחכם
נחמן
המערכה על עיבדיס - מתוך 'עד הלום' גדוד 53 במלחמת העצמאות
10.7.48
עיבדיס היה משלט חיוני במישור שבו עובר ערוץ נחל לכיש, מצפון לקיבוץ נגבה ומשטרת עיראק סואידן. ממערב לכפר, במחצית הדרך בינו לבין הדרך ממחנה ג'וליס לנגבה, נישאות גבעות שכונו במלחמת העצמאות "משלטי עיבדיס" ואשר מפסגתן יש תצפית רחבה לכל רוחות השמים: מישור החוף במערב ושפלת יהודה והרי יהודה במזרח. קרא עוד...
בסיכום התרגיל שותפו ותיקים מחטיבת גבעתי 1948 שלחמה באזור ושמשו כמפקדי היחידה שכבשה את מוצבי משלט זה. להלן חלק מדברי נחמן ניר שכיהן כקצין המבצעים של גדוד 53 וחודש אח"כ כמג"ד 53.

משלט עיבדיס הווה ציון דרך במלחמת העצמאות, תאור מהלך הלחימה בעיבדיס מחייב לסקור בקצרה את השתלשלות האירועים כפי שהתרחשו מאז פלישת הגיסות המצרים.
נתוני המודיעין שלנו היו מוגבלים למדי. לא היו בידנו מספיק נתונים על עוצמת הכוחות הפולשים ועל מגמות פעולותיהם. לימים התברר שכח הפלישה מנה 4 חטיבות סדירות בתוספת גדודי מילואים, יחידות הובלה, יחידות שריון, גונדות תותחים, יחידות הנדסה וכן כוח אווירי ניכר.
ב- 15.05 עם שחר חצו המצרים את הגבול ונעו במהירות צפונה. ציר החוף כולו מגבול מצריים ועד העיר יבנה עבר למעשה באזורים מאוכלסים בישובים ערביים פרט לשלושה מכשולים של ישובים עבריים: קבוץ נירים, כפר דרום וקיבוץ יד מרדכי אותם ניסו המצרים לסלק. התקפותיהם על נירים וכפר דרום נכשלו והם פסחו עליהם, בערבו של אותו יום הגיעו הכוחות המצריים לרפיח ולעזה שם שהו להתארגנות עד יום ה 19 ב 5. ביום זה התקדמו המצרים ותקפו את יד מרדכי שלוחמיה עמדו במערכה 4 יממות וביום 24.05 פינו את המשק ללא אבדות.
המצרים נפרשו עתה בשלושה צירים: כוח משני שנע מעוג'ה אל חפיר (ניצנה) לבאר שבע ועד לחברון. כוח משמעותי נפרש בציר מג'דל - בית גוברין והביא לניתוק הנגב מהדרום וכוח עיקרי המשיך צפונה לעבר תל אביב אך נעצר באשדוד לפני גשר הכביש על נחל לכיש אותו פוצצה יחידה קטנה מגדוד 53 כמה ימים לפני כן.
שלב זה של הלחימה, שהוגדר לימים כשלב הבלימה, השרה בתוכנו מצב רוח קשה שכן ספגנו לא מעט כישלונות.
יד מרדכי פונתה, ניצנים במערב וגזר במזרח לחמו נואשות אך נפלו בידי האויב.
גבעה 69 נכבשה, גבעה 113 נתפשה ע"י האויב, התקפת כוחותינו על אשדוד נכשלה, התקפותינו על משטרת עיראק סואידן נכשלו ואילו נגבה ספגה התקפה מצרית כבדה שהטילה הרס רב במשק אך נהדפה בגבורה.
בראשית חודש יוני כפה האו"ם על הכוחות הלוחמים לקיים הפוגה בקרבות. לקראת כניסת ההפוגה לתוקפה השלימו כוחותינו טהור מספר כפרים. בציר אשקלון באר טוביה היו בידינו הסאופירים, מחנה ג'וליס והכפר ג'וליס נכבשו על ידי כוחותינו.
במזרח נכבשו הכפרים ג'וסיר, יסור ותל אל צפי ובמערב הכפרים בית דראס, בטאני ע'רבי, יבנה, קוביבה וזרנוגה.
בשעות הבוקר של ה- 11ביוני נכנסה ההפוגה לתוקפה ונמשכה עד השביעי ביולי.
חטיבת גבעתי הכריזה על מבצע "אנ-פאר" (אנטי - פארוק) שפתח את קרבות עשרת הימים ונערכה לחדש את הלחימה בבוקר ה - 8 אלא שהמצרים הפתיעו אותנו ותקפו בלילה שבין ה- 7/8 את מוצב בית דראס בו החזיקה פלוגה שלנו. התקפתם נכשלה ובבוקר שלמחרתו נספרו בשטח עשרות חללים סודניים מהפלוגה התוקפת, נפל בידינו שלל של נשק ונשבה על ידנו המיג'ר ששימש כמפקד הכוח התוקף ואשר מהמסמכים שהיו עליו למדנו הרבה על מערך הכוח המצרי וחימושו.
בקיבוץ נגבה המבודדת הייתה מוצבת פלוגה מגדוד 53 שכונתה לימים "חולדות נגבה". כלקח מהתקפת המצרים על המשק ב 2/6 נהג הכוח להוציא מפעם לפעם סיורים לבדיקת השטחים שממזרח ומדרום לישוב. ביום שקדם להתקפה המצרית על בית דראס יצא מנגבה מ"מ עם יחידה של מחלקה מוגברת ונע לעבר הכפר עיבדיס שלעתים נראתה סביבו תנועה של תושבים מקומיים. במהלך התנועה לעבר הכפר נראה לאנשי הסיור כי השטח נקי מכוח כל שהוא אולם כששינו כיוון צפונה נפתחה עליהם לפתע אש עזה. משהתברר להם שהרכס נתפס על ידי המצרים מיהרו לסגת אך מאחר שהכיוון לנגבה היה חסום באש האויב נסוג הכוח לבסיס הגדוד בבאר טוביה, דווח למטה על ההיתקלות וחזר למחרת בבוקר לפלוגה בנגבה.
בשעות אחר הצהרים הגיע לנגבה נציג מטה הגדוד ובידו פקודה לפלוגה להערך ולצאת בלילה לתקוף את המצרים בעיבדיס וכן מסר כי בד בבד עם התקפת עיבדיס תתקוף יחידה אחרת של החטיבה את הכפר עיראק סואידן ויחידה מחטיבת הנגב את משטרת עיראק סואידן. שעת "ש" זהה נקבעה לשלושת הכוחות. ההתקפה על המשטרה נכשלה ועקב כך נסוג גם הכוח שכבש את הכפר, שעת ה "ש" נדחתה איפוא גם לתוקפי עיבדיס. באחור ניכר פרץ הכוח והסתער על רכס הגבעות, חלק מהמצרים נסוג ונמלט לעבר הכפר ואילו חלקם נאחז במחפורות ובתעלות. חולדות נגבה לחמו בתעוזה בקרב פנים אל פנים והצליחו להיאחז במשלט.
עם הנץ השחר נדהמו הבחורים לראות את היקף הציוד שהותירו המצרים למרגלות המוצב מספר רב של משאיות טעונת תחמושת, כמה נושאי ברן שריוניות, מכונית קשר משוכללת תותח שדה 25 ליטראות שני תותחים בני 6 ליטראות רובים אנטי טנקיים מספר טנדרים ארבעה אופנועים ועוד ועוד. אך בטרם התאוששו נתברר שנותרו עוד מצרים במחפורות ובין בתי הכפר שהתעקשו והמשיכו בלחימה. בעוד הבחורים עוסקים בהתכתשות הגיחו מטוסי אויב שהטילו פצצות וצלפו לעבר כל מה שנע באזור ותוך כדי כך נחתה עליהם הפגזת תותחים כבדה. מותשים המשיכו הבחורים בשארית כוחותיהם בלחימה וציפו לתגבורת.
אחר הצהרים הגיעה יחידה מגדוד 54 שהצטרפה להגנת המשלט ובשעות הערב אחרי לחימה רצופה משך 24 שעות שוחררו סוף סוף כובשי המשלט והוחלפו ע"י אנשי גדוד 54.
התקפות הנגד של המצרים נמשכו ביתר עוז למחרת הוחלפו אנשי 54 ביחידה מגדוד 52 שספג את המאמץ המרוכז ביותר של המצרים. למעלה משלוש יממות נמשכה עמידת הגבורה של לוחמי החטיבה בעיבדיס 27 מלוחמינו הקריבו נפשם על הסיסמה שרווחה בין הלוחמים "מעיבדיס אין נסיגה".
ביום השלישי ללחימה ביקרו במשלט ישראל גלילי שכיהן כסגן שר הביטו ויגאל ידין קצין המבצעים במטכ"ל. את התרשמותו הגדיר גלילי במשפט הבא: "השורות אצלכם מדולדלות אך הרוח ממלאה את הפרצים".
אשר יש לי לומר לחניכים המתאמנים כאן היום הוא כי אם כי עדיין עוטרים זרי תהילה ללוחמי תש"ח הרי אתם ללא ספק חיילים טובים מאתנו ובעצם אין לנו מה ללמדכם בתורת הלחימה ותחבולות הקרב.
יש לכם מפקדים מעולים ומדריכים מצוינים המכירים על בורים את אמצעי הלחימה ונוהלי הקרב המתקדמים של היום ואין ספק שזאת יצליחו הם להנחיל לכם כראוי .
אנו אנשי תש"ח נראה כתרומה משמעותית אם נצליח להוריש לכם את רוח הנכונות וההקרבה אליה נתכוון סגן שר הביטחון בסיכום ביקורו.
יישר כוחכם
נחמן
המערכה על עיבדיס - מתוך 'עד הלום' גדוד 53 במלחמת העצמאות
10.7.48
עיבדיס היה משלט חיוני במישור שבו עובר ערוץ נחל לכיש, מצפון לקיבוץ נגבה ומשטרת עיראק סואידן. ממערב לכפר, במחצית הדרך בינו לבין הדרך ממחנה ג'וליס לנגבה, נישאות גבעות שכונו במלחמת העצמאות "משלטי עיבדיס" ואשר מפסגתן יש תצפית רחבה לכל רוחות השמים: מישור החוף במערב ושפלת יהודה והרי יהודה במזרח. קרא עוד...



0 Comments:
Post a Comment
<< Home